מבזק מס מספר 235 - 27.12.2007

לפני מספר ימים מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק בתי משפט (תיקון – פרסום שם חשוד), התשס"ז – 2007 (פ/17/2464), הקובעת כי שמו של חשוד לא יפורסם לפני שיוגש נגדו כתב אישום.  כמעט במקביל נתקבלה החלטה  בבית משפט מחוזי תל-אביב (ב"ש 07/92685, ניתן ביום 8.11.2007) בפני כב' השופט דר' עודד מודריק לשאלת פרסום שמות חשודים או עצורים. יועץ מס אשר נחקר במשרדי פקיד שומה חקירות ת"א, נחשד שסייע לאחרים להתחמק מתשלום מס בכך שפנה לרופאים לקבלת אישורים רפואיים כוזבים עבור לקוחותיו במטרה שהאישורים ישמשו בסיס להחזרי מס. יועץ המס הוזמן לחקירה בסופה שוחרר לדרכו, טרם יציאתו ממשרד החקירות הודיעו לו חוקריו כי עליו להתייצב למחרת היום בבית המשפט לביצוע הליך של "שחרור בערובה ע"י בית המשפט" ובמילים אחרות מעצר ושחרור בתנאים מגבילים. מיצגו של יועץ המס (להלן: "המיצג") פנה לסגן פקיד שומה לחקירות בבקשה שיעשה שימוש בסמכות אשר העניק לו המחוקק בתיקון 85 לפקודה עת הוסיף את סעיף קטן 3 לסעיף 227, לפיו רשאי פקיד השומה או סגנו (ללא צורך "בעזרת" בית המשפט) לבצע בהסכמה הליך של שחרור בתנאים מגבילים שתוקפו נחלק לשניים: 90 יום לעניין עיכוב יציאה מהארץ ו- 180 יום לגבי יתר ההגבלות, דוגמת: לא לדבר עם אנשים קשורים לחקירה בנושא החקירה ובמילים אחרות לא לתאם גרסאות, לא להשפיע על עדים ולא לטשטש ראיות. לחלופין ביקש המיצג שרשות המסים (להלן: "הרשות") לא תתנגד לאיסור פרסום שמו של יועץ המס. סגן פקיד השומה התנגד לבקשות, ואמר למיצג כי קיימת מדיניות ברשות שלא להסכים להטלת צווי איסור פרסום על שמות חשודים שחקירתם מתנהלת ברשות.

חוזר מ"ה 93/38, קובע הנחיות פנימיות לביצוע הליך של שחרור בתנאים מגבילים במשרדי החקירות. בין היתר, קובע החוזר תקרת ערבויות של 300,000 ₪. במקרה דנן, קבעו אנשי החקירות סכום ערבויות של 500,000 ₪, ולפיכך עמדה הרשות על כך שהשחרור יעשה בבית המשפט.

בתאריך 17.7.07 קוים הליך לפני בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת דניאלה שריזלי). בית המשפט קבע את תנאי השחרור בערובה של העורר. במסגרת אותו דיון ביקש בא כוחו של יועץ המס שבית המשפט יוציא צו איסור פרסום מכוח סמכותו שבחוק בתיק המשפט שכן פרסום שמו של יועץ המס עלול לגרום לו נזק חמור. הבקשה נשקלה וביום 20.7.07 יצאה

מלפני השופטת החלטה הדוחה את הבקשה.

הערעור על החלטת בית משפט השלום שהוגש לבית המשפט המחוזי כלל שתי טענות:

הראשונה, השגה על החלטת הרשות להימנע מהליך של שחרור בערובה במסגרת הרשות והשניה, השגה על החלטת בית משפט השלום שלא לאסור פרסום. וכך פסק המחוזי:

הימנעות מנקיטת הליך שחרור ברשות המיסים – "מתבקש צורך להבין מדוע החליטה רשות המיסים להימנע מנקיטת הליך שחרור אצלה ובחרה לקיים את ההליך בבית המשפט. האם זו החלטה שרירותית? האם היא מבוססת על אמות החלטה (קריטריונים) מוגדרות?"  "הנה כי כן אינני יודע אם ההחלטה להביא את עניינו של העורר לבית משפט התקבלה על סמך הנחיה פנימית כללית או שמא הינחו את הרשות שיקולים שאינם מוגדרים בהנחייה כללית. אם אמנם הדברים מבוססים על הנחיה פנימית, האם זו הנחיה שפורסמה לידיעת הציבור? אם ההנחיה לא פורסמה מדוע אין מפרסמים אותה? בין שהיה פרסום ובין שלא היה פרסום להנחיה, מהם הקריטריונים הקבועים בהנחיה ואיזה קריטריון שימש את ההחלטה דנן?" "כל אלה נפלאו ממני. נוכח המציאות המעורפלת הזאת לא אדרש לשאלת הסבירות והצידוק של החלטת גורמי הרשות להביא את קביעת תנאי השחרור של העורר לבית המשפט."

איסור פרסום–

"הכלל הוא שבית המשפט מקיים דיוניו בפומבי."… "עקרון פומביות הדיון מעוגן בחוק יסוד: השפיטה. עם זה העיקרון איננו בלתי מוגבל ואף חוק יסוד השפיטה קבע שניתן להגביל את פומביות הדיון או לסייג אותה." ואכן, בין הוראותיו של חוק בתי המשפט מצויות גם כמה הוראות המסייגות את פומביות הדיון. "בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום… אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום."

התוצאה– 
"סיכומו של הדיון הוא שהערר מתקבל ובית המשפט מורה שלפי שעה לא יפורסם שם העורר."… "כאשר תוסיף החקירה ו"תעבה" את עצמה כך שילך ויקרב מועד הגשתו של כתב האישום, ממילא גם תקרב שעתו של פרסום שם העורר. אלא שלשם כך תצטרך המדינה לבקש רשות ל"עיון חוזר" בהחלטה זו. עד אז יישאר צו איסור הפרסום הניתן כאן על מכונו."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.

להלן בתמצית, עיקרי התיקונים בעניין תשלום דמי ביטוח, בהשוואה למצב הקיים, כפי שעברו אתמול במסגרתו של החוק לביטוח הלאומי (תיקון 103), התשס"ח – 2007:

החוק הקיים עד שנת 2007

הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות:

• ע"פ ההוראות כיום (עד שנת 2007) כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שאינו "עובד עצמאי" היא ממשכורת, או כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שאינו עובד שכיר היא מעסק או ממשלח יד כאמור בהגדרת "עובד עצמאי", הכנסותיו הפסיביות (למעט מ"פנסיה מוקדמת") פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח). זאת, לפי תקנות 14 ו-15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971.
• ע"פ הוראות פנימיות בביטוח הלאומי, הכנסות פסיביות (לא כולל מ"פנסיה מוקדמת") פטורות עד שנת 2007 מתשלום דמי ביטוח מכוח היות המבוטח גם עובד שכיר וגם "עובד עצמאי". המוסד לביטוח לאומי בודק את הגדרת העיסוקים הללו בו זמנית מדי חודש, לפי ההגדרות בחוק ובתקנות.

הכנסות פסיביות, הפטורות כיום מתשלום דמי ביטוח ע"פ סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

• לפי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בשנת 2007- הכנסה, החייבת במס לפי הוראות סעיפים 125ב או 125ג(ב), או (ג) או (ד) לפקודת מ"ה (דיבידנד, ריבית ודמי ניכיון), שאינה הכנסה בידי בעל שליטה, פטורה מדמי ביטוח.

"בעל שליטה" – לעניין זה, כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודת מ"ה.

• סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, פוטר מדמי ביטוח בשנים 2004 עד 2007, הכנסות מסויימות משכר דירה למגורים בישראל, כמפורט להלן:

1. הכנסות, הפטורות ממס לפי הוראות חוק מ"ה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

2. הכנסה מהשכרת דירת מגורים בישראל, שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודה.

על פי חוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 04/10/26), הפטור מתשלום דמי ביטוח הורחב על כלל ההכנסות, שמקורן בדמי שכירות למגורים בישראל וללא תקרה, בין אם ההכנסה פטורה ממס או שהיא חייבת במס, ובלבד שניתן להוכיח שמדובר בהכנסה מדמי שכירות למגורים בישראל.

על כל הכנסה אחרת, שמקורה בסעיף 2 לפקודה, חלות הוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו לפיו.

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

בחברת בית, בחברה משפחתית ובחברה שקופה, לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, בהתאמה, רואים את הכנסתה החייבת של החברה כחייבת במ"ה בידי בעלי המניות (בחברה משפחתית – הנישום המייצג), ואילו רווחים שחולקו בפועל לבעלי המניות, רואים כאילו לא חולקו לעניין החיוב במס על פי פקודת מ"ה.

לעניין חבותם של בעלי המניות בדמי ביטוח, נקבעה הלכה בבית הדין הארצי לעבודה (פסק הדין האחרון בנושא הוא: ברק יוסף ע"ע 01/1117 ואח'), כי בעלי המניות יחויבו בדמי ביטוח בשנת חלוקת הדיבידנד בפועל בלבד.

בסוף כל שנה, המוסד לביטוח לאומי מצפה לקבל מהחברות את סכום הדיבידנד שחולק בפועל בחברה משפחתית ובחברת בית, כדי לבדוק את החבות האפשרית בדמי ביטוח, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתקנותיו.

הדיווח על דיבידנדים שחולקו בפועל נבחן במסגרת ביקורת הניכויים בחברות המשפחתיות ובחברות הבית. התעלמות מהדיווח האמור עלולה להיות, למעשה, אי דיווח על הכנסות החייבות בדמי הביטוח.

שיעורי דמי ביטוח על הכנסות פסיביות

שיעורי דמי הביטוח על הכנסות פסיביות בשנת 2007 הן: 9.61% עד לסך של 4,522 ש"ח לחודש ו- 16.05% מסך 4,523 ש"ח לחודש עד להכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח- 35,760 ש"ח לחודש.

התיקונים המוצעים לשנת 2008

ריקון מתוכן של תקנות 14 ו-15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח

החל משנת 2008, חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש: "הכנסה אחרת": הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי".

על פי התיקון, דמי הביטוח ישולמו על ידי מבוטח, שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי", גם על "הכנסתו האחרת", גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

כחריג נקבע כי ,לא תובא בחשבון הכנסה פסיבית שאינה עולה על סכום של כ- 22,500 ₪ לשנה ( 25% מהשכר הממוצע במשק), והיא תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח.

הוספת סעיף 373א. לחוק הביטוח הלאומי – מועד החיוב בדמי ביטוח ואופן החיוב בדמי ביטוח של הכנסות בחברת בית, בחברה משפחתית ובחברה שקופה.

החל משנת 2008, יווסף לחוק הביטוח הלאומי סעיף 373א. ע"פ הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקה הכנסה חייבת – לפי סעיף 1 לפקודת מ"ה, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת, גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (כולל בחברה משפחתית)[1].

תיקון סעיפים 350(א)(6) ו- 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי

ע"פ סעיף 350(א)(6) המתוקן, יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח:

1.הכנסות מדיבידנדים שנקבע לגביהם שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט כאמור, הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה)[2].

2. הכנסות ריבית ודמי ניכיון, שנקבע לגביהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו- 125ג(ג) לפקודה[3].

ע"פ סעיף 350(א)(7) המתוקן, יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח:

1. הכנסות מדמי שכירות, שחל עליהן שיעור מס מוגבל:

בארץ- לפי סעיף 122 לפקודה,(למגורים בלבד !) ומחו"ל- לפי סעיף 122א לפקודה (כל שכ"ד שהוא !).

2. הכנסה פסיבית (שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי"), הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולמעט הכנסות שיקבעו בעתיד על ידי שר האוצר, בתנאים שבסעיף.

שיעורי דמי הביטוח על הכנסות פסיביות

שיעורי דמי הביטוח על הכנסות פסיביות, יהיו החל משנת 2008: 7% דמי ביטוח לאומי, ו-5% דמי ביטוח בריאות, שהם סה"כ 12% (במקום 16.05% כפי שהיה עד כה בשיעור המלא של דמי הביטוח).

תודתנו לעו"ד טליה דולן-גדיש, היועצת המשפטית למנהל הכנסות המדינה, על הערותיה המועילות.

לפרטים נוספים  ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), לישי כהן רו"ח ומשפטן ולישי חיבה רו"ח ומשפטן, ממשרדנו.

הערות שוליים:

[1] כבר עתה נעיר ונזהיר כי נוסח התיקון בנושא זה הינו מעורר תמיהות ועיוותים מהותיים. בין השאר נראה לכאורה כי גם רווחי הון והכנסות משוק ההון בחברה משפחתית או הכנסות שכ"ד פטורות למגורים,יראום כמחולקות (כדיבידנד??!!) וללא זכאות לפטורים האמורים להלן!

[2] חידוש מהותי לפנינו: הפטור יחול גם על דיבידנדים בידי  בעלי שליטה, בחברה המחלקת !!!

[3] נציין כי הפטור מדמי ביטוח שהיה קיים (בשנים 2006-2007 בשל תיקון 147 לפקודה), נשלל לגבי מקבלי ריבית שאינם זכאים לשיעור מס מוגבל ,(ראה סעיף 125ג(ד)  לפקודה).